עונת הגויאבות נמשכת בקושי שבוע שבועיים. במיוחד אלו הגדלות בבית ולא זוכות ל"טיפול" מאריך חיי מדף.
האדומות אהובות עלינו במיוחד וברגע שהעץ שבחצר הבניין שלנו מתחיל להפיל את הפרי הבשל, אנו קוטפים ככל שניתן, מכינים להקפאה ואז נהנים מסורבה עדין ומופלא לאורך כל הסתיו השרבי שעוד עומד בפנינו. ואם הקור לא עושה לכם את זה, אז לחילופין או בכלל גם וגם - כדאי להכין ריבת גויאבות מתובלת בתבלינים חמים.
מנגו, אחד הפירות האהובים עלי ביותר, מאד נח להכנת סורבה ביתי.
על הבסיס הרגיל, נוסיף סלט קטן של קוביות מנגו עם עלי מיקרו בזיליקום שמשתלבים נפלא בעדינותם וצבעים עם המנגו הכתום.
על כדור הסורבה נפזר פינגר ליים – סוג של לימון שה"בקבוקונים" שלו הם בעצם דומים יותר לקוויאר. כדורונים קטנטנים שמתפצחים בפה כמו סוכריות קופצות בטעם לימוני.
יש דרך להכין לפי החוקים והכתובים, ויש אותי וחוקיי שלי.
תאמינו לי, זה טעים ואולי אפילו יותר טעים.
טרטופו הוא קינוח איטלקי קלאסי הנראה לרוב כחצי כדור ומורכב משני סוגי גלידה, לעיתים עם פרי במרכזו כמו פטל או פרי יער אחר.
על בסיס קשיו ניתן להכין קינוח נפלא באותו סגנון, ללא סוכר מעובד, לא חלבי, ללא בישול ויחד עם זאת - טעים ונפלא. מתאים מאד לטבעונים ולאנשי פליאו וכמובן כקינוח חגיגי ועשיר - "ובכל זאת" פרווה.
אני מביא כאן גרסה בסיסית, על בסיס תערובת אחת אליה מוסיפים אבקת קקאו כדי לקבל שני צבעים ושני טעמים, אולם על גרסה זו אפשר להתפרע עם רעיונות נוספים כמו הוספת מחית פירות יער, תוכן של קפסולת אספרסו, מחית פסיפלורה, גי'נג'ר טרי מגורר וקישוט של מעט ג'ינג'ר מיובש ללא סוכר ועוד כיד הדמיון.
הכי נח להכין את הטרטופו עם תבנית סיליקון שקעים בצורת חצי כדור כך שמאד קל להוציא את חצאי הכדור הקפואים בעת ההגשה, אבל אפשר כמובן להשתמש גם בקערות קטנות. במקרה ומשתמשים בקערות, כדאי לרפד אותן עם ניילון נצמד לפני מזיגת התערובת.
הגלידה לא מתקשה מאד ולכן אפשר להגיש אותה ישירות מהפריזר, אולם 5 דקות במקרר יביאו אותה למרקם מושלם במגע עם הכפית.
חברים טובים איתגרו אותי לא מזמן עם ארוחה טיבעונית.
לקחתי את זה עד הסוף ולקינוח הכנתי עוגת "גבינה" לימונית עם רוטב פירות יער. קשה להאמין עד כמה הטעם מזכיר עוגת גבינה, אם כי קצת יותר כבדה בגלל השימוש באגוזי קשיו. רוטב פירות היער החמצמץ מאזן את הכבדות של האגוזים.
המראה - לא חוקי...
הטעם - לגמרי חוקי, גם לאנשי הפליאו, גם לטבעוניים, גם לחובבי ה-Raw Food.
פאי תאנים אישי, ללא אפייה, ללא סוכר מעובד, ללא גלוטן - ויחד עם זאת עשיר, טעים, סופר בריא.
מכינים, מקפיאים, מוציאים מהמקפיא כמה דקות לפני ההגשה ומרגשים את האורחים.
אני חייב לפתוח באזהרה. כפית אחת מהגרנ(ד)ולה המופלאה הזו ואתם מתמכרים!
שילוב גמיש של אגוזים וזרעים, קצת שמן קוקוס ודבש, פירות יבשים לבחירתכם, אפייה זהירה - והנה לכם מעדן שצריך משמעת ברזל לעמוד בפניו.
גרנולה שקל לשאת כחטיף אנרגיה זמין בטיול או עבודה והכי נפלא לשלב כארוחת בוקר עם שמנת חמוצה וקצת פרי העונה. המלצות מטריפות בסוף המתכון.
הגרנולה העשירה והפריכה הזו היא מתכון חובה שאחת שתנסו, לא תוכלו ללכת אחורה למוצר קנוי.
כל כך פשוטה להכנה ויחד עם זאת מכילה רק טוב.
גם אם אתם לא נמנעים מגלוטן או דגנים בכלל, הגרסה הזו שקל מאד לגוון, תשמח אתכם. כל שכן אם שיבולת השועל ושאר הדגנים שבגרנולה הסטנדרטית הם מחוץ לתחום עבורכם.
הרעיון המרכזי בכנאפה הוא שתי שכבות של שערות קדאיף ספוגות חמאה מזוקקת, ביניהן מילוי, לרוב גבינה והכל אפוי או מטוגן עד ששערות הבצק נעשות זהובות ופריכות. את כל המאפה הזה מספיגים בסירופ סוכר - ומתענגים.
אפשר ליצור וריאציות מפתיעות ומרתקות על הבסיס הזה. לתבל את סירופ הסוכר עם לימון או קליפת הדרים, להוסיף הל או זעפרן או ציפורן.
אפשר לשחק עם הרכב הגבינות, החל מגבינת עיזים בלבד, דרך מסקרפונה וכלה בערבוב שלהם. אפשר אפילו להשתולל עם שילוב של גבינת רוקפור עדינה.
אפשר להוסיף פירות מבושלים או בכלל לוותר על הגבינות וללכת רק על פירות. למשל רבעי תפוחים.
הפעם, אנו נשלב פלחי פומלה אשר מוסיפים רעננות נפלאה. חלק מפלחי הפומלה יוטמעו בגבינה וחלק יקבלו צריבה קלה ויקשטו את הכנאפה על צלחת ההגשה.
אני משיג את שערות הקדאיף בשוק רמלה, אולם ניתן להשיג אותן כמעט בכל שוק אחר ולאחרונה גם בסופר. קונים אותן קפואות ומפשירים פעם אחת.
שערות הקדאיף נטולות שומן ולכן חשוב להספיג אותן בחמאה. יש שמחליפים את החמאה בשמן, אולם לחמאה טעם מכריע.
את החמאה כדאי מאד לזקק (כפי שמוסבר במתכון) ולהפריד את מוצקי החלב. מוצקי החלב נשרפים בטמפרטורה מאד נמוכה ומשנים לחלוטין את טעם הכנאפה. לעומת זאת, החמאה המזוקקת (סאמנה כפי שקוראים לה הבדווים או גי כפי שנקראת במזרח), עמידה בטמפרטורות גבוהות מאד.
חומרים (למחבת בקוטר 28 ס"מ, המספיקה ל-8 מנות קינוח):
אופן ההכנה:
קרם קטלן אשר מקורו באיזור קטלוניה שבצפון מזרח ספרד (ברצלונה), הוא גרסה מרתקת של קרם ברולה.
אותו בסיס, רק בניחוח תפוזים וקינמון.
כאן, המתכון מועשר בשוקולד לבן ומובא עם תוספת אגסים שבושלו במעט אלכוהול, תמרים ועל הכל קציפת מרציפן מטריפה.
קינוח שאי-אפשר לעמוד בפניו!!!
המתכון מובא בהשראת מתכון דומה שפורסם ב"על-השולחן".
