בשנות השבעים-שמונים, לא היה אולם חתונות שלא הגיש "בורקס בשר טחון". הבשר היה יבש, הבורקס מחומם כמה פעמים ורחוק מלהיות פריך וכדי להסתיר את הכל, העמיסו עליו רוטב פטריות שהיה עשוי בעיקר אבקת מרק וקצת פטריות משומרות.
אז זו האסוציאציה, אבל אפשר גם אחרת ובקלות רבה.
בצק פריך מתפצפץ, עמוס בשר טחון רך ועסיסי משובץ צנוברים. סלט קטן ליד ויש חגיגה עם טיפה נוסטלגיה מחוייכת ברקע.
במעט מאד עבודה ועוד טיפה זמן קירור של הבצק, מכינים מאפים קטנים שנחטפים מהמגש.
שילוב של מליחות האנשובי עם טיפה מתיקות הבצק, הגבינה שנמסה מעל והעגבניות הצרובות שמפיקות גם מתיקות וגם חמיצות, יוצרים כולם מפגש משמח לחיך.
מעט מרווה שמעובדת עם הבצק, יוצרת טעם נוסף, עדין ומסקרן.
את הבצק הפריך מכינים במינימום עיבוד, עם חומרים קרים. עיבוד יתר יגרום לבצק לאבד את פריכותו הנפלאה.
אנו מוסיפים מרווה לבצק, רק במידה שיוצרת סקרנות ולא טעם משתלט. אפשר במקום מרווה להשתמש באורגנו טרי, בזעתר או בתימין. אפשר כמובן גם לוותר על עשבי התיבול.
