אחרי הביס הראשון אפרת אמרה לי: "למות. עכשיו תרשום כדי שפעם הבאה יצא לך בדיוק, אבל בדיוק(!) אותו הדבר".

מזל שהחטיף נשמר בפריזר עד השימוש. כך ניתן איך שהוא לשלוט ברצון העז לעוד פרוסה. אמנם רק מרכיבים בריאים נפלאים מכיל החטיף, אבל גם בריאות צריך למנן (;

חמאת קשיו (או תחליף), מבחר זרעונים נהדר, מייפל ושמן קוקוס. עונג צרוף.

טרטופו הוא קינוח איטלקי קלאסי הנראה לרוב כחצי כדור ומורכב משני סוגי גלידה, לעיתים עם פרי במרכזו כמו פטל או פרי יער אחר.
על בסיס קשיו ניתן להכין קינוח נפלא באותו סגנון, ללא סוכר מעובד, לא חלבי, ללא בישול ויחד עם זאת - טעים ונפלא. מתאים מאד לטבעונים ולאנשי פליאו וכמובן כקינוח חגיגי ועשיר - "ובכל זאת" פרווה.

אני מביא כאן גרסה בסיסית, על בסיס תערובת אחת אליה מוסיפים אבקת קקאו כדי לקבל שני צבעים ושני טעמים, אולם על גרסה זו אפשר להתפרע עם רעיונות נוספים כמו הוספת מחית פירות יער, תוכן של קפסולת אספרסו, מחית פסיפלורה, גי'נג'ר טרי מגורר וקישוט של מעט ג'ינג'ר מיובש ללא סוכר ועוד כיד הדמיון.

הכי נח להכין את הטרטופו עם תבנית סיליקון שקעים בצורת חצי כדור כך שמאד קל להוציא את חצאי הכדור הקפואים בעת ההגשה, אבל אפשר כמובן להשתמש גם בקערות קטנות. במקרה ומשתמשים בקערות, כדאי לרפד אותן עם ניילון נצמד לפני מזיגת התערובת.

הגלידה לא מתקשה מאד ולכן אפשר להגיש אותה ישירות מהפריזר, אולם 5 דקות במקרר יביאו אותה למרקם מושלם במגע עם הכפית.

לפני שלוש שנים סבתא שלי האהובה עליי מאוד הלכה לעולמה.
זה היה לא צפוי והכל קרה מהר מאוד ואף אחד לא הספיק לתעד ולהנציח את מה שייצג אותה יותר מכל:
האוכל.

אם היה לי עוד קצת זמן איתה הייתי מחבקת אותה, אומרת לה שאני אוהבת אותה הכי בעולם ומתגעגעת מאוד ומבקשת ממנה שתכתיב לי מתכון מתכון. שתלמד אותי להכין אוכל כמו שרק היא יודעת.
כי גם הדברים הפשוטים ביותר כמו אורז ואפונה היא ידעה להכין יותר טעים מכולם.
והיה להם את הטעם הזה המיוחד שלה. טעם של בית, של ילדות ושל אהבה.

סבתא שלי היא מאמא איטליאנו אמיתית שהתחתנה עם סבא שלי המרוקאי ובישלה את שני המטבחים בצורה הכי טעימה שיש.
ככה על השולחן תמיד היתה פסטה עם דג מרוקאי או פיצה עם אנשובי לצד סלט סלק, או סלט גזר מרוקאי וכן הלאה.
שני המטבחים הכי טעימים שיש על שולחן אחד. אתם לא יודעים מה זה טעים עד שלא טעמתם מרק פול ירוק עם פוקצ'ה דקה וחמה!

אבל ככה ביום יום המנה העיקרית היתה לרוב פסטה והיו שתי אופציות: או פסטה אדומה או פסטה לבנה.
האדומה היתה עם רוטב עגבניות שתהרגו אותי מה היא שמה שם אבל אף אחד עוד לא הצליח להגיע לטעם המושלם של הרוטב הזה. כולה עגבניות אבל הכי טעים שיש.
והפסטה הלבנה היא פסטה על טהרת החמאה והפרמז'ן.
פעם אחת עשיתי טעות ושאלתי אותה כמה חמאה היא שמה... בואו נסכם את זה בהמון יותר מדי!!! והפרמז'ן גם היא בכמות נכבדת. פרמז'ן אמיתי מאיטליה שהמשפחה היתה שולחת.

הפסטה האהובה עליי היתה הלבנה. היום כבר אין לי סיכוי לאכול אחת כזו שכל כולה גבינה וחמאה.

אז החלטתי לעשות רוטב לבן משלי שלא יהיה עוד רוטב שמנת אלא ממש רוטב גבינה. כזה שהפסטה ממש נדבק אליו וכשמערבבים הכל יש רעש של דביק!
אז נכון הטעם הוא לא כמו של סבתא והאמת... כנראה שגם אם הייתי מכינה בדיוק לפי המתכון שלה זה בחיים לא היה יוצא אותו דבר... אבל לפחות יש לי את המתכון שלי לפסטה לבנה :)
בתיאבון

חברים טובים איתגרו אותי לא מזמן עם ארוחה טיבעונית.

לקחתי את זה עד הסוף ולקינוח הכנתי עוגת "גבינה" לימונית עם רוטב פירות יער. קשה להאמין עד כמה הטעם מזכיר עוגת גבינה, אם כי קצת יותר כבדה בגלל השימוש באגוזי קשיו. רוטב פירות היער החמצמץ מאזן את הכבדות של האגוזים.

אני חייב לפתוח באזהרה. כפית אחת מהגרנ(ד)ולה המופלאה הזו ואתם מתמכרים!

שילוב גמיש של אגוזים וזרעים, קצת שמן קוקוס ודבש, פירות יבשים לבחירתכם, אפייה זהירה - והנה לכם מעדן שצריך משמעת ברזל לעמוד בפניו.
גרנולה שקל לשאת כחטיף אנרגיה זמין בטיול או עבודה והכי נפלא לשלב כארוחת בוקר עם שמנת חמוצה וקצת פרי העונה. המלצות מטריפות בסוף המתכון.

הגרנולה העשירה והפריכה הזו היא מתכון חובה שאחת שתנסו, לא תוכלו ללכת אחורה למוצר קנוי.
כל כך פשוטה להכנה ויחד עם זאת מכילה רק טוב.
גם אם אתם לא נמנעים מגלוטן או דגנים בכלל, הגרסה הזו שקל מאד לגוון, תשמח אתכם. כל שכן אם שיבולת השועל ושאר הדגנים שבגרנולה הסטנדרטית הם מחוץ לתחום עבורכם.

מיטבל שבסיסו אגוזי קשיו מושרים וטחונים ובצל מקורמל מתקתק.
מכאן אפשר להמשיך כיד הדמיון, הן בטעם והן בסמיכות

יופי של נשנוש עם קרקרים מתובלים או על פרוסת לחם כפרי או לחם פליאו

כמו במימרחים ומטבלים אחרים בעולם הפליאו או הבישול הצמחוני או טבעוני, אגוזי קשיו מושרים במים משמשים כבסיס קרמי נפלא.

בצל מטוגן בעדינות עד לקירמול מעניק מתיקות נפלאה.

חזה אווז (לגרסה הכשרה) או בייקון (לגרסה המקורית)מעניקים מליחות וטעם עמוק. צמחוניים וטבעוניים יכולים לוותר או להציע אלטרנטיבה שנשמח מאד לבדוק ולהוסיף למתכון (ואז גם לתייג אותו כטבעוני :).

עוף עם אגוזי קשיו - מנה אסיאתית מאד פופולרית וכייפית.

המנה מוכרת בעיקר בסגנון הסיני והתאלינדי. השני טעים יותר בעיני, פחות מתוק ויותר מתובל.

פורסם על ידי לראשונה באתר אוכל טוב.

אגוזי הקשיו, מעבר לערכים התזונתיים הרבים שלהם, מהווים בסיס מעולה לתבשילים עשירים. כולם מכירים את האגזוים כתוספת פריכה, מטוגנת לרוב, מעל מאכלים אסיאתיים רבים. אולם דווקא מבושלים וטחונים, הם משמשים במקום שמנת או גבינה. אפשר לאפות עוגת "גבינה" שעשוייה רק מאגוזי קשיו, למשל.

כאן נכין מרק קארי ירוק ואגוזי הקשיו. מרק עשיר, חורפי, המביא בעדינות את טעמי המזרח – בעיקר תאילנד ווייטנאם.

המרק מתאים גם לצמחוניים (אם ישתמשו בציר ירקות כבסיס במקום ציר עוף) ואפילו לטבעוניים.

פורסם לראשונה על ידי במדור טעם של חו"ל באתר "אוכל טוב"

חומרים (ל-4 מנות):

מרק עשיר בזכות אגוזי הקשיו ובעל טעם עמוק של הברוקולי אשר מגיע בשתי צורות - מבושל טחון ועם פרחים בבישול מינימלי, שלמים.

כיף כל השנה ובמיוחד בחורף.

מי לא שמע, מי לא ראה, מי לא טעם, מי לא הכין?

ולמרות הכל ישנם המפחדים לקחת את הנוזל המופלא והטעים הזה צעד אחד קדימה ולהתפרע עליו, לשנות את מרקמו, אבל כשהם הולכים לאיזו מסעדונות ומגישים להם רוטב טחינה שונה, הם מלאי התפעלות ושבחים, ואפשר לחשוב שמשיח הגיע.
אז תנסו, תהנו, השתמשו בתבונה.
נסו להתאים את הרוטב לכל מתכון שאתם מכירים, ומצידי
שימו רוטב טחינה גם על תפוז למשל, למה לא? מה יקרה?