זאב ערבות

זאב ערבות
מצמצם נוכחות מתחת העיט הדואה איור: ארנון קרמר

בטיסה לילית מעל האלפים, ארנון נזכר בסיפור על מסע בן יום במדבריות קזחסטן מצד אחד, בעודו עומד בפני פרק חדש בחייו מצד שני - ומסכם בפיוט.
מעט מילים שמחביאות מאחוריהן עולם ומלואו

"ותקרא את היום אינו נגמר של איזה סופר רוסי..." ירתה וניתקה את השיחה.

כך גלו כבר כשלושים שנה.
נפגשנו לראשונה בטייסת שומרי הערבה שבדרום וכשעברתי צפונה דרכינו נפרדו.
היא נוהגת להפתיע ולדרוש בשלומי אחת לכמה שנים וכשם שהשיחה מתחילה לפתע כך היא מסתיימת.
כהרגלה, מתמידה ללכת בדרכה הייחודית.
ואכן בלעתי את הספר ללא הפסקה.

ובאחד מלילות הירח הבהירים, מעל פסגות האלפים הבהירות, כשרחוק מלמטה מהבהבות בקטן פעימות אנושיות מול שלוות עוצמת הטבע, נזכרתי בדיון הקרוב בבית המשפט לענייני משפחה ורשמתי כמה מילים על הדף שצמוד לחלון הקוקפיט בקליפס, מילים שמנסות לסכם פרק בחיי.

בהערכה עמוקה לצ'ינסיג אייטמטוב על "והיום איננו כלה".

 

כזאבי הערבות

שחוקי הניבים

וכסופי הפרווה

המכווצים עיניים

מול בוהק האופק

ובצעד מדוד

מתחת לעיט הדואה

מחפשים מחילה

במרחבי הערבות

כמצמצמים נוכחות

ולאחר שטומנים

את האף

בשיער הזנב

משחררים אוויר

ומרפים את הכתפיים

 

וגרגרי סופת האבק

הנערמים כשעון חול

בקשת הגב

משלימים את ההתמזגות

עם מצע האבן

שממנו נוצרו

 

אמא סדרתית
וזרח השמש

פוסטים קשורים

 

תגובות

עוד אין תגובות לפוסט זה. זה הזמן לתגובה ראשונה שלך
כבר רשום/ה באתר? לוגאין כאן
אורח
שישי, 19 יולי 2019

Captcha Image

בחזרה לראש העמוד