זוּפֵּר לֵנְד

לעיתים, ביקור בסופרמרקט הגרמני הוא בזעיר אנפין סיפור מצבה של אומה. אולי זו פתיחה קצת דרמטית, אבל נו, שיהיה...

תיאוריות כלכליות יכולות לספק הסברים ארוכים כאורכו של הריין (הנהר הארוך ביותר במערב אירופה...1,233 קילומטרים), בשורה התחתונה - המחירים כאן בסופר בגרמניה ממש שפויים וזה תענוג. כן, חלב אורגני עולה רק 79 סנט לליטר וחצי. ככה זה ביבשת הזו, מוצרי חלב הם רק דוגמא, אבל בשוק גדול מספיק ובאמת חופשי, המחירים משקפים את התחרות.

כאן גם תמצאו סוּפֵּרִים שהמוטו שלהם הוא שהם מ-מ-ש זולים. למשל, רשת הסופרים "אלדי", בה פשוט מעיפים סטוקים של מוצרים. השבוע מוכרים כיסאות לגינה וקופסאות אחסון מעוטרות מקרטון. מעוניין? תעמיס. חוץ מזה יש להם את המרכולת הקבועה. תמצא שם למשל, גבינות מכל הסוגים, רק שאין מותגים ומכל סוג של גבינה, יש הצעה אחת, והיא לא רעה בכלל. סבון ידיים – היום תמצא על המדף סבון כתום בריח לילך. רוצה שמן זית? יש שמן זית מסוג אין-שם במחיר ללא תחרות. נכון, אין שפע ואין מבחר וגם אין מותגים, אבל מי צריך את כל אלה כשצורכים את הדברים הבסיסיים, בייחוד שהרמה של הבסיסי פה היא בהחלט מאד טובה. את "אלדי" תמצאו גם ב"רמת אביב" שלהם, כלומר, בישובים עם אוכלוסיה חזקה כלכלית. עושה רושם שהגרמני הוא צרכן חכם ומאד מחושב, דורש שהתמורה תהיה איכותית, אבל יודע איפה לחסוך.

וקצת פחות ברצינות, אני ניגשת למחלקת הירקות.

מלפפון גבר גבר צילום: הדס רוזנצוייג

כמו כוכב השיר "מלפפון צמח בגן", כך גם ברשימת הקניות שלנו בגרמניה מופיע המלפפון בבודד, מלפפון, בין עגבניות פלפלים ושאר ירקות. בודד, אבל גבר-גבר. כי ככה זה כשהמלפפון שלך אורכו 34 סנטימטר והוא שוקל קרוב לקילו. לוקח זמן להתרגל לרעיון. החישוב הוא לא (!) כמה מלפפונים יהיו בסלט, אלא כמה מהמלפפון יגיע לשם. זה קונספט אחר, מאד פרקטי, כשחושבים על זה. נוח יותר לאחסון. מפשט את הדברים. "ממי, כשאתה בסופר, אל תשכח להביא מלפפון". לכל דבר מתרגלים.

על מדף אחר בסופרמרקט נתקלתי במהדורה מוגבלת, שימו לב, של מטליות לחות לניגוב האחוריים (שימוש מאד ספציפי), כשעל העטיפה מופיעה אישה המנשקת את תחתו של גבר בחושניות ונשאלת השאלה – האם כבר נושקת הבוקר? "הוייטה שון גקוסט"?... ועכשיו אני שואלת, שנתקנא בגרמנים כי זה מה שנקרא פתיחות מינית? ככה בואו שקו לי בתחת בצהרי היום על המדף בסופר, או שמא יש להאשים אותם באיסטניזם מוקפד יתר על המידה, כי מה יקרה אם לא תנגב? מה, לא תנושק? מצורפת תמונה להנאתכם...

ולבסוף, הקופה. בגרמניה תמיד תברך אותך הקופאית ב"שלום" בהגיעך אליה. בין אם תהיה זעופה ובין אם תהיה במצב רוח העליז שלה, לא תוכל בהכרח להבחין היות שהיא על mode רובוטי, אומרת שלום, להתראות, מבצעת את תפקידה. אתה כלקוח תצטרך להקפיד להניח את המקל המפריד בטרם תניח את המוצרים שרכשת על גבי המסוע. שאם לא תעשה כן, מישהו קרוב לוודאי יעשה זאת (הלקוח שלפניך, במבט נוזף) רק כדי שהסדר יישמר. ככה, בסופר כאן אין מצב בו הקופאית תעביר בטעות מוצר של הלקוח הבא לפני גמר החשבון של הלקוח הנוכחי (רחמנא ליצלן) ככה לא יווצר מצב בו פראו קופאית תצטרך לקרוא לפראו קופאית ראשית כדי שזו תעביר את הכרטיס המגנטי כדי לבטל את המוצר שנרשם בטעות, וההמשך ידוע.. כן, המקל קיים גם בארץ, אבל כאן השימוש במקל הינו ללא יוצא מן הכלל והסנקציה בדמות המבט הנוזף, כאמור, משכנעת אותך מהר מאד לאמץ את כללי המשחק המקומיים.

היעילות מנצחת!