שמן לטיגון מהווה אתגר לכל בשלן.

עם השנים התחזקה בציבור המודעות לרגישות שמנים לחימום והמושג "נקודת עישון" נעשה מוכר ושכיח,
אך יחד עם זאת - אנו עדיין מוצפים בשמנים שאולי ניתן לטגן בהם בטמפרטורה גבוהה מבלי לשנות יותר מידי את הרכבם הכימי, אבל אותם שמנים, צמחיים לרוב (תירס, חמניות, קנולה רחמנא ליצלן) - נושאים עימם בעיות קשות אחרות כמו יחס בעייתי של אומה 6 וכימיקלים רעים המעורבים בתהליך האלים המתועש של ייצור שמנים אלו.

פתרון יחסית זמין לטיגון בשמן איכותי בטמפרטורה גבוהה, הוא שימוש בחמאה מזוקקת. ניתן למצוא אותה במרכולים רבים וכמובן קל מאד להכין אותה לבד. יחד עם זאת, הפתרון לא זול וגם מגביל את מי שמקפיד על כשרות.

פתרון אחר המתאים גם למאכלים בשריים ואף מעשיר מאד את טעמם - הוא שימוש בשומן מן החי. בקר, עוף וגם של חיות אחרות. שמנים אלו, בעיקר שומן בקר, אפשר לחמם לטמפרטורות גבוהות (אני לא נכנס כאן למספרים) וגם ליהנות מהטעם שהם מוסיפים בזמן הטיגון.

השומן מן החי לא זמין בחנויות וצריך להכין אותו לבד.
סיפור לא מסובך ובשורה התחתונה - גם מאד זול. רוב הקצבים ישמחו לספק לכם את השומן במחיר זול מאד או אפילו בחינם אם אתם לקוחות "טובים".

האם זה פליאו?

אולי אחת השאלות הנפוצות ביותר בקרב אלו העושים את צעדיהם הראשונים לכיוון התזונה הפליאוליתית.

אבל אין לי כוונה להציג עוד רשימת מוצרי מזון וחומרי גלם. יש כאלו מספיק ברחבי רשת האינטרנט (קישורים בסוף הפוסט).
עבורי השאלה מציגה יותר תפישת עולם מאשר רשימה טכנית.

ככל שאני מסתגל יותר, מרגיש בטוח יותר ומשם משתף מתכונים שמשמחים את בני ביתי –דווקא ברשת צצות התנגדויות שמקפיצות לי פיוזים, כאלו שכבר קפצו פעם מסיבות אחרות.

אני משתף אתכם באנטגוניזם החריף שלי לאספקט מסוים של דת. תהיה אשר תהיה.
ובאותה נשימה, מתנצל בפני שומרי המסורת באשר הם. הגרפיקה הפרובוקטיבית לא נועדה לפגוע במהות האמונה.

כבר תקופה ארוכה אני מנסה כל מיני גרסאות של נאן / טורטייה / איזה שהוא לחם שניתן לגלגל בו דברים טובים.
יש גרסאות שונות, על בסיס עמילן או תערובת קמחים. חלק מהנסיונות שלי נעשים פריכים, חלק גמישים.

את הגרסה שאני מביא כאן, אני הכי אוהב.
הנאן טוב כשהוא חם וגם אחרי יומיים במקרר כאשר הוא קר, מה גם שתמיד ניתן לזרוק על מחבת יבשה חמה נאן שנשאר ולחמם אותו דקה מכל צד.

קפה של אחרי הצהריים. אולי אחת ההפסקות האהובות עלי במשך היום.
שמש נמוכה, לרוב גם איזו בריזה נעימה. לגימות נינוחות של אספרסו חזק.

לרגע הזה אני שומר את המתוק הניכסף והפעם - עוגה עם ניחוחות וטעם דבש עדינים, שקדים קריספיים.
לא מתוק מידי, לא מושחת.
פרוסה של כיף בלי ייסורי מצפון. ככה שווה לקבל את פני הערב המשפחתי.

רבים מאנשי הפליאו למדו לאכול המבורגר עסיסי ונוטף כל טוב עם ירקות בצד.
ובכל זאת, בשר וירק לא מסכמים את מהות ההמבורגר.

לפעמים עולה געגוע לאחיזה הרעבתנית בלחמנייה רכה, אשר שומן הקציצה המשובחת נספג בה וכל ביס עם הירקות והרוטב מורכב מחוויה של מרקמים שונים, טעמים עמוקים של צלייה יחד עם רעננות ופריכות עלי חסה, נשכנות הבצל והחמוצים עם ליטוף איולי מפנק.

המתכון הפשוט והמהיר הבא מאפשר שוב את כל הטוב הזה למי שעד היום נמנע מלחמניות הדגנים למיניהם. אנשי פליאו וכל שאר הנמנעים מגלוטן.

על הדרך, אני משתף אתכם גם בהמבורגר המושלם שלי (:

המשמעות המעשית של "קונפי" היא טכניקה של בישול איטי בחום נמוך בנוזל כל שהוא, לרוב שמן או סירופ סוכר. מושג שהתגלגל מהמילה הצרפתית Confire שתרגומה: שימור.

שום המתבשל כך בשמן עמוק הופך רך, כמעט משחתי וטעמו נעשה מתקתק.

את שיני השום, אשר נשמרות בשמן שבועות ובמקרר אפילו חודשים, ניתן למרוח כפי שהן על בשר קר או פרוסת לחם, על ירקות צלויים וכמובן לתבל רטבים.

אצלינו בבית באופן קבוע, אחת לחודשיים בערך, אנו מכינים צנצנות של המעדן הזה מחצי קילו שום טרי, רצוי מתוצרת ישראלית.
את שארית שמן הבישול שהופך ארומטי ונפלא, אנו שומרים בצנצנת נפרדת ומתבלים בה סלטים, עוף ודג מאודים ומרקי ירקות קרמיים.

יש אין סוף הסברים ברחבי רשת האינטרנט להכנת שום קונפי. אנו מביאים כאן את המתכון לנוחות הגולשים שלנו כהרחבה למתכונים אחרים בהם נעשה שימוש במעדן הפשוט והנפלא הזה.

במשך שנים ארוחת הבוקר שלי היתה דייסת שיבולת שועל בחיתוך פלדה - כזו שצריך לבשל לפחות חמש דקות. עם קצת פירות, קינמון ודבש.

אבל מאז החלה תקופת הפליאו שלי, שיבולת השועל, כמו יתר הדגנים, כבר לא זמינה לבוקר מפנק (ולפעמים מנחם).

עכשיו, כשהבקרים כבר קרירים יותר ותיכף חורף, אני משתף אתכם בגרסה נפלאה מחלב קוקוס, בננות, תבלינים ארומטיים ושילוב מסמיכים בעלי ערך תזונתי עשיר.

לא מזמן פרסמנו מתכון לפנקייקס טבעוניים מכוסמת ובננה.

הפעם פנקייקס פליאו נהדרים, אוריריים, ללא גלוטן, דגנים וסוכר מעובד, אשר לא נופלים במאומה מהרגילים ולעומת זאת - בעלי ערך תזונתי גבוה יותר.

פינוק נפלא לבוקר של שבת.

לפורטוגזים (ויחד איתם מושפעים גם הספרדים), יש מן מרמלדת חבושים (Membrillo) אשר משתלבת נפלא עם גבינת המנצ'גו הנהדרת וגם עם גבינות אחרות כמו ברי וכדומה.

אהבתי לפרי הסתווי הנהדר הזה כבר קיבלה ביטוי בכמה מתכונים בבלוג שלנו. הפעם אני מביא גרסה נהדרת לממרח הפורטוגזי, המבוססת על דבש ותבלינים.

הדבש משמר את הממרח ומאפשר אכסון במקרר במשך ששה חודשים לפחות.

נפלא על לחם וחמאה, נהדר כתוספת לגבינה חריפה ודומיננתית וגם על פנקייקס עם קצת שמנת חמוצה.

פאי נפלא לאוהבי האגוזים.

קראסט העוגה מכיל קמח אורז שמעניק מרקם קריספי, יחד עם חמאת פקאן שנותנת טעם עמוק ואגוזי.

עקב השימוש בקמח אורז, אני לא מגדיר את המתכון כ"פליאו". כל אחד ושיקולו.

המתכון טבעוני וכמובן פרווה ומתאים לכל אירוח, כל עוד אין רגישות לאגוזים.