אני לא מכיר בית בלי מתכון לעוגת תפוזים.
ובכל זאת, מבין כל המתכונים והנסיונות, כאן הגעתי לאיזון המושלם (לטעמי כמובן) בין לחות, נגיסות, מתיקות ומרירות.
היות והבלוג שלנו משמש גם כספר המתכונים האישי שלנו, אני מצרף גם את המתכון המוצלח הזה, שגרתי ככל שיהיה.
יש לי קטע כזה מוזר... אני לא ממש אוהבת תפוחים.
זאת אומרת אני כן אוהבת תפוחים אבל בצורות ממש ספציפיות.
רק ירוקים אלא אם מישהו טועם קודם מאדום ומבטיח לי שהוא לא קמחי כי אם הוא קמחי זה עושה לי צמרמורות ליום שלם.
רק חתוכים כי אם הם שלמים אני לא אנגוס בהם לעולם.
בחיים לא צהובים!!! כי למה?!! הם לא טעימים בשום צורה!!
ואם אפשר אז בכלל עדיף שהם מבושלים בדרך זו או אחרת.
ואחרי כל זה אני יכולה להגיד בלב שלם שהעוגה שאני הכי, אבל הכי אוהבת מכל העוגות בעולם זו עוגת תפוחים.
אז אם הייתי צריכה להגדיר את המערכת יחסים שלי עם תפוחים הייתי אומרת איטס קומפליקייטד!
עוגת תפוחים חמה מבחינתי זה החיים עצמם.
הבצק המתוק והפריך, התפוחים החצי חמוצים חצי מתוקים והקראמבל למעלה שמוסיף מתיקות נוספת ופריכות מול רכות... והריח, אוי אלוהי הריח של כל זה נאפה ומבעבע בתנור. ריח שמתאים באופן הזוי גם לשיא הקיץ וגם לשיא החורף.
כאילו הוא מתאים את עצמו לסיטואציה. מחבק ומלטף. ואם במקרה יש גם גלידת וניל טובה באיזור אז מה טוב!
אז עבדתי קשה למצוא ולהמציא מחדש מתכונים לעוגת תפוחים טבעונית ראויה.
ועדיין אני חשה צורך להמשיך ולשפר. אבל בינתיים אתן לכם את המתכון המנחם מאוד הבא.
ממליצה לכם בחום להכין את זה כשיש מלא אנשים מסביבכם אחרת אתם עלולים למצוא את עצמכם מנסים "ליישר" את התבנית עד הסוף לבד!
בתיאבון :)
פאי נפלא לאוהבי האגוזים.
קראסט העוגה מכיל קמח אורז שמעניק מרקם קריספי, יחד עם חמאת פקאן שנותנת טעם עמוק ואגוזי.
עקב השימוש בקמח אורז, אני לא מגדיר את המתכון כ"פליאו". כל אחד ושיקולו.
המתכון טבעוני וכמובן פרווה ומתאים לכל אירוח, כל עוד אין רגישות לאגוזים.
באחד הפורומים העלה מישהו תמונת תפוחי עץ ושאל מה לעשות איתם...
החלטתי לשחק עם מרקמים וטעמים והתוצאה: עוגה נפלאה, ריחנית אשר בכל ביס בה נפגשים בטקסטורות שונות ובסופו של ביס - טעם של עוד.
העוגה פשוטה להכנה ואם משתמשים בתרמומיקס - אפילו מביך עד כמה היא מהירה וקלה.
שוקולד בננה הוא הרכב מנצח. עכשיו נוסיף לו משמש טרי וחמצמץ שנאפה ושוקע אט אט בתוך העוגה והנה אנחנו מקבלים לא רק הרכב מנצח, אלא קטלני ממש.
חמיצות מול מתיקות, רכות ונימוחות, צבע כתום עמוק מבצבץ ונוצץ מתוך מרקם שוקולדי עשיר.
רצוי לחלק את המנות ולא להגיש את כל העוגה בבת-אחת, פשוט אי-אפשר לעמוד בפניה. חוץ מזה שהפרוסות מאד יפות.
