בכל עיר בעולם, אני קודם כל מחפש את השווקים.
המפגש עם התוצרת העונתית המקומית, בלי האריזות התעשייתיות אבל עם סידור מושך שהרוכלים השקיעו בו בכל ליבם תוך דגש על יצירתיות שפיתחו עם השנים.
מבין עשרות שווקים קטנים בפריז, יש אחד מקסים, קרוב למלון בו אני מתאכסן, אבל גם קרוב לשער הנצחון שאין כמעט תייר שלא עובר בו.
במסגרת תוכנית הטלוויזיה "יום חדש", אני לוקח את הצופים לסיור רומנטי בשוק.
תקרות אבן קמורות, את האפלולית מפלחים לפידים (חשמליים) היוצאים מהקירות והפינות הנסתרות ובחללים השונים פרוסים שולחנות ארוכים, עמוסי אוכל כפרי. שירה נשמעת מכל עבר והיין נשפך כמים.
נראה שחזרנו במנהרת הזמן לימי הביניים.
"היא הורידה את הז'קט והתגלתה חולצת טריקו אדומה שרוול שלושת רבעי עם כתפיים חשופות ומחשוף שהדגיש את שרשרת אבני הטורקיז הקטנות שעל הצוואר הארוך"...
ארוחה תמימה במסעדה צרפתית מאפשרת הצצה נדירה לתוך מוחו הקודח של ארנון קרמר
משתאה מול ארכיטקטורה היסטורית ויצירות אלמותיות בפריז, ארנון מפקפק במורשת שאנו נשאיר לדורות הבאים
