למאכלים בצבע שחור יש קסם וכשהשחור בא על רקע ירוק, עוד לפני הטעם כבר מתרחשת חוויה מיוחדת.
המנה התחילה דווקא מעבודת ניקוי כרישה. הרי תמיד דבוקה אדמה בין השכבות בחלק העליון של הירק.
אז בין עלה לעלה, חשבתי לעצמי -אולי את האדמה לא כדאי לאכול, אבל החיבור עם האדמה כל כך חזק שאולי כדאי לרמוז לה.
מכאן נולד הרביולי השחור, במילוי כרישה מאודה וריקוטה, בחמאת כרישה. את המנה משלים ירק קריספי ירוק זרחני - אפונה סינית. גם אספרגוס ישתלב מעולה.
מנה שבאה מאדמה ועושה לה כבוד - גם במראה וגם בטעם.
יש מי שמכור להכנת פסטה ביתית. הנה לכם עוד חגיגה.
יש מי שחושב שהעבודה מוגזמת אל מול התוצאה. הפסד שלו.
ויש את אלו שרוצים וחוששים, או שמחכים להזדמנות מתאימה להוצאת מכונת רידוד הפסטה מהארון. עבורכם - זה הזמן!
הפעם מדובר במנה נפלאה, עשירה בטעם אגוזי מהארוגולה שבבצק ומהצנוברים, מפתיעה במתיקות הטבעית של הכרישה אל מול חמיצות הלימון, יפה בצבע הירוק הזרחני-פסטלי. טקסטורות שנעות בין הבצק העדין, גבינת הריקוטה הקלילה ועד קראנצ'יות הפרג והצנוברים.
הזדמנות לחגיגה ובהחלט מצדיק את טיפת המאמץ.
הרביולי יכול להיות קינוח, מנה ראשונה, כתוספת בתוך צלחת מרק (למשל), ובכלל למה גזר ?
אפשר גם מכרישה (החלק הלבן).
איפה השמיר?
אין כמרק טוב בכל עונה, חם או קר, מכל מרכיב: ירקות, פירות, עופות, בשר, שוקולד....
אז למה נרבה במילים - רבע שעה עבודה, מספר מרכיבים פשוטים ויש מסיבה
