אבן השמוט שירתה אותי בנאמנות שנים רבות.
טוב, אולי לא בדיוק אותה אבן, שכן היא נסדקת די מהר.
חוץ מזה, היות ואני לא מוציא את האבן מהתנור, היא הראשונה לספוג את טפטופי השומן ושאר חומרי האפייה והצלייה שמבעבעים בתנור ובסופו של דבר, האבן כבר לא תמיד מתאימה לאפייה ישירה.
עוגיות נימוחות בעלות טעם קראמל - שוקולד על בסיס חמאת אגוזים / שקדים / קשיו
מאד קלות להכנה, ללא ייסורי מצפון באכילה
יש לי קטע כזה מוזר... אני לא ממש אוהבת תפוחים.
זאת אומרת אני כן אוהבת תפוחים אבל בצורות ממש ספציפיות.
רק ירוקים אלא אם מישהו טועם קודם מאדום ומבטיח לי שהוא לא קמחי כי אם הוא קמחי זה עושה לי צמרמורות ליום שלם.
רק חתוכים כי אם הם שלמים אני לא אנגוס בהם לעולם.
בחיים לא צהובים!!! כי למה?!! הם לא טעימים בשום צורה!!
ואם אפשר אז בכלל עדיף שהם מבושלים בדרך זו או אחרת.
ואחרי כל זה אני יכולה להגיד בלב שלם שהעוגה שאני הכי, אבל הכי אוהבת מכל העוגות בעולם זו עוגת תפוחים.
אז אם הייתי צריכה להגדיר את המערכת יחסים שלי עם תפוחים הייתי אומרת איטס קומפליקייטד!
עוגת תפוחים חמה מבחינתי זה החיים עצמם.
הבצק המתוק והפריך, התפוחים החצי חמוצים חצי מתוקים והקראמבל למעלה שמוסיף מתיקות נוספת ופריכות מול רכות... והריח, אוי אלוהי הריח של כל זה נאפה ומבעבע בתנור. ריח שמתאים באופן הזוי גם לשיא הקיץ וגם לשיא החורף.
כאילו הוא מתאים את עצמו לסיטואציה. מחבק ומלטף. ואם במקרה יש גם גלידת וניל טובה באיזור אז מה טוב!
אז עבדתי קשה למצוא ולהמציא מחדש מתכונים לעוגת תפוחים טבעונית ראויה.
ועדיין אני חשה צורך להמשיך ולשפר. אבל בינתיים אתן לכם את המתכון המנחם מאוד הבא.
ממליצה לכם בחום להכין את זה כשיש מלא אנשים מסביבכם אחרת אתם עלולים למצוא את עצמכם מנסים "ליישר" את התבנית עד הסוף לבד!
בתיאבון :)
