אני מודה שיש לי משיכה עזה לטעם חמוץ.
כנראה משם גם האהבה ללימון הכבוש.
הבעייה היא שהלימון הכבוש הקנוי מלווה בטעם תעשייתי חזק או עודף מליחות וברוב המקרים גם בתוספת פפריקה שמקלקלת את הטעם הטבעי של הלימון.
לשמחתי, גיליתי אצל עזרא ורחל ממאפיית הטאבון שבשוהם את הלימון הכבוש שהם מכינים ישר מהעץ. טבעי, בלי תוספות טעם. כל כך טעים שכיף לאכול אותו ישירות עם כפית.
אני משתף אתכם בשמחה בגרסה הנפלאה הזו.
בשלנים רבים אוהבים להוסיף ללימון הכבוש אריסה או פפריקה. אני מעדיף את הטעם הטבעי ואם יש צורך בטעם נוסף, אז אני מוסיף אותו בהתאם לתבשיל. כך נשמרת הגמישות.
אני כן מוסיף 3 פלפלוני צ'ילי יבשים ללימון לטיפה עוקצנות, כמעט בלתי מורגשת.
חשוב להשתמש בלימון שנקטף מעץ שאתם מכירים ולא מהסופר, שם אנו מקבלים גם שכבות של חומרים המשפרים את חיי המדף, אבל פוגעים בטעם.
אפשר לאחר הכבישה לשמור את פרוסות הלימון כפי שהן, או לטחון גס כמוני למרקם של רסק.
חומרים:
אופן ההכנה
צנצנת שנפתחה תחזיק במקרר בערך חודשיים. צנצנת מעוקרת שלא נפתחה תחזיק מחוץ למקרר לפחות חצי שנה.
תגובות 3
אני אוהבת את הלימון הכבוש שלי . בפרוסות. ככה נח לי לשלב בסנדביץ' טוניסאי. גם המפגש עם הקליפה נעים לי.
האם אפשר להשאיר את הלימונים בפרוסות מבלי לטחון אותן?
אוראל,
את יכולה בהחלט לשמור את הלימון הכבוש בפרוסות. תדאגי שיהיה מספיק נוזל בצנצנת.
אפשר גם לרסק חלק ולשמור חלק בפרוסות ואז להשתמש בהתאם לצורך.
בכל מקרה, אני ממליץ בחום לטחון חלק ולנסות. כרסק טחון הלימון הכבוש משתלב ברטבים, מימרחים, כפי שהוא מתחת לפרוסת נקניק או גבינה, על ירקות קלויים, על דגים. אין סוף שימושים.
היום הכנתי מיונז בעצמי, הוספתי קצת לימון כבוש כבר בשלב הראשון עם החלמון וכאשר כבר היה לי מיונז, ערבבתי עוד 3 כפיות (על חלמון אחד ובערך כוס וחצי שמן).
יצא א-ג-ד-ה. אין דברים כאלו.
בשנה הבאה אהיה מוכנה עם מספיק צינצנות וחצי עץ אני מתכוונת לכבוש