אריסה מרוקאית אסלי. תוספת נפלאה לאין סוף תבשילים, בזמן הבישול או בעת ההגשה.

המתכון הוגש במקור על ידי עופרה קיוי תחת המדור עופצ'וק

אריסה, אחד מהתבלינים/ממרחים המרוקאיים (סחקא) המחיים מאכלים רבים. אפשר להכין אותו מתוק יותר ואפשר גם חריף אש או לערבב בין שני הסוגים.

בחנות תבלינים מובחרת לקנות פלפלים מיובשים (לפחות 1 ק"ג) ולזכור כי ישנם 2 סוגים (מתוק או חריף)
או לעצלנים לקנות אריסה מוכנה.

מצרכים:

• 1 ק"ג פלפל
• ראש שום כתוש
• 2.5-3 כפות שטוחות מלח
• 350-400 סמ"ק שמן זית הכי עדין שאתם יכולים להשיג (במקור המתכון נכתב עם שמן סויה. עקרונית לא מומלץ)

ההכנה:

איולי צלפים - גיוון על רוטב מיונז ביתי שמשמש ליווי למאכלים רבים. למשל לקציצות מטוגנות או על הגריל, ירקות מאודים ומאפים מלוחים.

ההכנה יחסית פשוטה ודורשת רק תשומת לב בהוספת השמן באיטיות תוך כדי ערבוב מתמיד במעבד מזון.

רשימת החומרים:

• 1חלמון
• 1 פילה אנשובי
• 2 כפות לימון
• כפית חרדל
• חצי כוס שמן קנולה ורבע כוס שמן זית
• מלח פלפל צ'ילי, מלח, פלפל
• כף עלי כוסברה וכף עלי פטרוזילה
• 4 צלפים גדולים או 6 קטנים

אופן ההכנה

1. מכניסים למעבד מזון (רצוי עם קערה קטנה) את החלמון, האנשובי, מיץ הלימון, החרדל, שני צלפים, מלח, צ'ילי ופלפל שחור
2. מפעילים את מעבד המזון ומוסיפים בזרם דק ואיטי את תערובת השמנים
3. כאשר מתקבל מרקם מיונז, מפסיקים את פעולת המעבד ומוסיפים את שארית הצלפים ואת עשבי התיבול
4. מפעילים בשניים - שלושה פולסים קצרים את מעבד המזון עד שהתערובת אחידה.

טיפ: אם מוסיפים את השמן מהר מידי, המיונז "נשבר". במקרה כזה, מוסיפים חלמון נוסף, מעבדים כמה שניות ושוב מוסיפים שמן, באיטיות רבה!

פירות טרופיים הם בסיס נפלא לסלסה רעננה שמקפיצה דג מטוגן ובשרים עדינים צלויים כמו פרגית, למשל.

הליצ'י העסיסי עם הליים העוקצני והנענע, יוצרים סלסה מופלאה ואקזוטית. קצת צ'ילי, כוסברה ופיסות עדינות של בצלצלי שאלוט - והנה אנו הופכים מנות מטוגנות וצלויות בסיסיות למנות נפלאות ומגרות.

מי לא שמע, מי לא ראה, מי לא טעם, מי לא הכין?

ולמרות הכל ישנם המפחדים לקחת את הנוזל המופלא והטעים הזה צעד אחד קדימה ולהתפרע עליו, לשנות את מרקמו, אבל כשהם הולכים לאיזו מסעדונות ומגישים להם רוטב טחינה שונה, הם מלאי התפעלות ושבחים, ואפשר לחשוב שמשיח הגיע.
אז תנסו, תהנו, השתמשו בתבונה.
נסו להתאים את הרוטב לכל מתכון שאתם מכירים, ומצידי
שימו רוטב טחינה גם על תפוז למשל, למה לא? מה יקרה?

במטבח האינדונזי נעשה שימוש רב ברוטב סויה מתוק, סמיך ומתובל הנקרא Ketjap Manis.

קל יחסית להכין אותו ואפשר להשתמש בו במתכונים אסייתים רבים וגם כרוטב נפלא לצלייה על הגריל.

אני מודה שיש לי משיכה עזה לטעם חמוץ.
כנראה משם גם האהבה ללימון הכבוש.

הבעייה היא שהלימון הכבוש הקנוי מלווה בטעם תעשייתי חזק או עודף מליחות וברוב המקרים גם בתוספת פפריקה שמקלקלת את הטעם הטבעי של הלימון.

לשמחתי, גיליתי אצל עזרא ורחל ממאפיית הטאבון שבשוהם את הלימון הכבוש שהם מכינים ישר מהעץ. טבעי, בלי תוספות טעם. כל כך טעים שכיף לאכול אותו ישירות עם כפית.

אני משתף אתכם בשמחה בגרסה הנפלאה הזו.

אני זוכר את עצמי כילד מתלהב מעצי התפוז הסיני שצבעו בכתום עז חצרות בודדים, רטובים מגשם הלילה ומדיפים ריח הדרים עז ומיוחד. אהבתי כבר אז את המרירות ופשוט נגסתי בכל הפרי, כפי שהוא, מהעץ הקטן.

היום אפשר למצוא את העצים האלו בכל פינה, בעיקר כעצי נוי. אולם הפרי נשאר נפלא כשהיה (להבדיל משאר ההדרים שעם הזמן הונדס ונס טעמם).

רגע לפני סוף עונת התפוזים הסיניים, הקומקווט, נכין ריבה נפלאה מהם.