ליל הסדר כבר עבר. אז עכשיו לפרסם מתכון לקניידלעך???
ובכן, השנים לימדו אותי שמסורת חגים משפחתית מאד קשה לשנות ומי אני שאסכן את הבשלן או הבשלנית בהגשת מאכל כל כך מסורתי לשיפוט מול הנוסטלגיה המשפחתית הנעימה כל כך, אך גם ביקורתית...
אבל בסוף פסח, ובשבועות שאחריו, אנו תקועים עם שאריות מצות. אפילו מצה-בריי כבר לא מתחשק לילדים.
זו הזדמנות לנסות גרסה קצת אחרת.
היות ולא נתקלתי בה בשום משפחה אחרת עד היום, אני קורא לה כאן "הקניידלעך שלנו".
השינוי העיקרי הוא שימוש במצות כבסיס ולא (רק) בקמח מצה. התוספת השנייה היא שימוש בתמצית שקדים שמקפיצה את הקציצות הפשוטות האלו לדרגה אחת לפחות מעלה. הקניידלעך מתקבלים הרבה יותר אווריריים וטעימים. מאד שונים מהגרסה השכיחה הדחוסה כל כך שאנו מוצאים בכל בית כמעט.
אני למדתי מאמי, היא למדה מחמותה, סבתא אדית שלנו.
אני משער שהבסיס הוא כופתאות הלחם על אין-סוף הגרסאות שלהן, הנפוצות כל כך במטבח האוסטרו-הונגרי והסביבה. על בסיס אותה תפישה, החליפו את הלחם במצה שהושרתה במים. כמה פשוט...
תערובת הקציצות צריכה להיות רטובה ומעט דביקה. כך נשמר המרקם האוורירי יחסית. עבודה עם ידיים רטובות במים פותרת לגמרי את הקושי שבקריצת כדורים יפים מתערובת דביקה.
בשנים האחרונות רבים אוהבים "לשדרג" את הקניידלעך ולהחביא בתוכו חתיכת כבד עוף, או ערמון או בשר כל שהוא והמגזימים מנסים אפילו להפתיע עם פרוסת כמהין.
מי שרוצה - שילך על זה.
אני מביא את הגרסה הבסיסית ביותר, שלטעמי מושלמת עם מרק עוף או מרק ירקות משובח. ככה זה עם נוסטלגיה... הטעם הופך עוד הרבה יותר סובייקטיבי.
את הקניידעלך מבשלים מראש ולפני ההגשה מכניסים למרק שאותו מגישים. אפשר לבשל בסיר מים גדול, אבל הכי טוב לבשל במרק עוף. רק צריך לקחת בחשבון שבסוף הבישול המרק מאד עכור ולא מתאים לשלב ההגשה. יחד עם זאת, הוא מאד טעים... אז לא לזרוק!
חומרים ל-16 קניידלעך בגודל כדור פינגפונג
אופן ההכנה
תגובות 1
קניידלעך שלנו - איזה יופי שאתה ממשיך את המסורת!
אני, אמא, מעדיפה גודל יותר קטן, אבל אז אי-אפשר להגיש יצירה יפה לעיניים כמו שעשית.